קדיש בבית הקברות הירוק של מורוונה גושלינה
בית הקברות לא מסומן, אין שער, לא רואים קברים, אין מצבות. יש גבעה ירוקה שהיא המקום.
הודות ליוזמה עירונית לטפל במקום, אנחנו לומדים על זה, על התרבות של האחר, על ההסטוריה של המקום המיוחד הזה. יש פרוייקטים של בית הספר, אנדרטה סימלית, ומצבה שהוחזרה לכאן והונחה במקום שאינו מיקומה המקורי (שאינו ידוע). נשאתי דברים בקצרה.
לסיום דברי סיפרתי שסיכוי סביר שאבותי (סבים וסבתות רחוקים) ממשפחת וורונקר ולישינסקי טמונים כאן על הגבעה, ואולי גם בני משפחה אחרים שאינני יודע את שמם.
הסברתי לקהל נוכחים, שמרביתם ואולי כולם אינם יהודים, על הקדיש, ושלאורכו הקהל אמור להשיב "אמן" פעמים אחדות וכולם מוזמנים לעשות זאת. לא חובה.
ולסיום הסברתי את ההתלבטות שלי, לרגע, בין הקדיש המסורתי בארמית לבין הקדיש שהוא בעברית. [קדיש]
אחר כך שאלו אותי אם אני דובר ארמית. אמרתי שלא, אבל מבין קצת.
26.7.2019 מורוונה גושלינה, צילומים: יקוב ניווינסקי
ישיבה בארכיון