במהלך זיקוק נפט גלמי למוצרים שונים משחררים כימיקלים רעילים לאוויר ולמים בכמויות שיש עליהן דיון באשר למותרותם, וויכוח באשר לסיכונים שהם מהווים, לצומח ולחי וכמובן שלאדם. לטעם איגוני הסביבה נפלטים יותר מידי חומרים מזיקים שאין פיקוח ברור על כמותם. כמו כן הסדרת הפליטות המותרות מקלה עם הפולטים, דהיינו התעשייה.
ה"נורדלים", או כדורי הפלסטיק הזעירים, הם תוצר ממוצרי הנפט הגולמי שמותכים בחום ליצירת מוצרים חדשים, מגיעים לעיתים מזומנות עקב רשלנות, לנתיבי מים שנמצאים קרוב למי שמייצר אותם, או מוביל אותם, ומשם לים, ותוך כדי כך נכנסים לשרשרת המזון כאשר הם נבלעים על ידי דגים ויצורים ימיים אחרים, ונדבקים לצמחים. התוצאה היא פגיעה לא רק במאזן האקולוגי אלא גם ביצירת סביבה רעילה שנקשרת לשיעורי סרטן גבוהים.
במדינות רבות כבר הכירו בכך שכלי פלסטיק חד פעמיים הם בעייה שיש לטפל בה ולצמצם אותה. במקומות רבים אסור להשתמש בכלי פלסטיק חד פעמיים ליד חופי ים ואגמים. האנושות תיאלץ להחליט אם לפלסטק עצמה לדעת או לייצר אלטרנטיבות ברות קיימא. זהו אתגר לא פשוט מפני שהתעשיות הפטרוכימיות מגלגלות מיליארדים וממשלות רבות גובות מהם מיסים שמנים.
אזרחי מדינת ישראל מרבים להשתמש בכלי פלסטיק חד"פים בעיקר מסיבות כשרות (הנוחות הקשורה בשימוש בהם ללא חשש). אלא שגם אחרי שהכלים הללו באשפה, הם איתנו באופן שאת סופו אין לראות מתקופתינו.
ערנות חברתית, רגישות סביבתית והתנסויות שונות במדיה דיגיטאלית