הארת שוליים: Yair Gil Photography

מהסוף להתחלה:
סכר קטן נערם אתמול במוצא צינור הנקז שבקצה רחוב חלוצי התעשייה (להלן "הנקז") על מנת לעצור ולאצור את הנוזל המצחין הזורם מעדנות בדרך כלל אל הים התיכון במפרץ חיפה. שיכשוכית הקוליפורמים הזו לא תחזיק זמן רב; קרוב לודאי שתעלה על גדותיה ומי המדמנה יגיעו לים. אולי תגיע ביובית לשאוב אותה? ואולי לא.                                                    יום אחרי: הסכר נפרץ

בריכת הקוליפורמים, אגם קטן של מי-מצחנה נוצר במוצא צינור הנקז שבקצה רחוב חלוצי התעשייה אל הים במפרץ בחיפה. הרשויות (?) דיחפרו לשם סוללת עפר על מנת לעצור את זרימת השופכין ישירות לים ונראה שזה יחזיק מעמד עוד כמה שעות, ואז כשיפרץ סכר המדמנה, הגועל נפש יזרום לים.  אולי תגיע ביובית לשאוב את זה? אשרי המאמין.

הסכר הוא כנראה תוצאה של השפעה של בדיקות מעבדה:
בסוף חודש יוני, ד"ר יובל ארבל מצלול דגם את הנוזל ושלח את הדגימה למעבדה. הממצאים לדבריו: 1.8 מליון קוליפרמים צואתיים, ב100 מ"ל בנקז בחלוצי התעשיה. נמצאו חידקים פתוגנים נוספים בריכוז גבוה המעידים על מקור ביובי. אותם חיידקים בריכוזים נמוכים יותר (25 אלף קולפרמים צואתיים למאה מ"ל) נמצאו בנקז הנשפך לים בחוף הסטודנטים (מדרום לסוכה 6 של חוף דדו); אלו ריכוזים החורגים באלפי אחוזים מתקנות מי רחצה ומי השקיה ….

 מידע על כך נשלח למשרד הבריאות המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה עוד ביום שני 3.7.2017 אך עד כתיבת הפוסט הזה 7.7.2017, טרם התקבלה תגובה אף לא מאחד מהם.

שפך כהה בקצה רחוב חלוצי התעשייה לכיוון הים התיכון. הגנ"ס עדיין לא יודעים מאיפה זה. גם לא מה זה. שאלתי בכיר בהגנ"ס שהגיע למקום שאלות אחדות ולא היו לו תשובות פרט לכך שהמקור לא ידוע והחומר עוד לא מזוהה. הזרימה ממשיכה, באיטיות. השוליים ירקרקים,  מסריח נורא. 14.6.2017, חיפה.

בחודש שעבר 8.6.2017:
שפך קבוע בקצה רחוב חלוצי התעשייה לכיוון הים. הגנ"ס לא יודעים מאיפה זה. גם לא מה זה.  8.6.2017, חיפה. הזרימה ממשיכה.

ב-8.6.2017 התקיים סיור של סגן השר להגנת הסביבה, מנהל המחוז ואחרים עם פעילי סביבה ועתונאים. עמדו על מוצא הצינור ושמעו הסברים על הזרמת החול לחוף:

סיור המשרד להגנת הסביבה עם פעילי הסביבה 8/6/2017 בקצה רחוב חלוצי התעשיה והסברים על מילוי החול ופיזורו בחוף. עומדים עם סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז (בתמונה עם חולצה ללבנה), מנהל המחוז מימין, מעל נקז גשמים/ביוב פעיל,  שאת הרכב החומרים הזורמים שם לא ידעו באותה העת. גם לא ביקשו לדעת.

שבועיים מוקדם יותר:

הבטונאדה שמעל לצינור הביוב מגיעה למי הים. לא רואים את זרימת הנוזל אל הים אבל הזרימה שם. 21.5.2017

מוקדם יותר השנה 15.2.2017:

מתחת לבטון צינור ביוב גדול שנועד להזרמת מי גשמים אל הים, או ביוב, או גם וגם. 15.2.2017

דייגים מעל לצינור להזרמת מי גשמים, או ביוב, או גם וגם חיפה 16.12.2016

נקז רחוב חלוצי התעשייה מוציא נוזלים אל הים. 29.11.2016. תוכן הנוזל יבדק וימצא כלא מוצלח בלשון המעטה. כך יסתבר רק בעתיד.

16/6/2016 קצה הצינור טבול במים. הכתם השחור מימין באמצע כנראה נובע הצינור:

מוצא הנקז בקצה רחוב חלוצי התעשייה טבול במי הים 16.6.2016. בחלק הימני כתם שחור, שיתכן והוא הנוזל שנפלט מהנקז.

והיו שם גם דייגים לרוב, לאורך כל השנה.

הנקז של קצה רחוב חלוצי התעשייה בחיפה. הנקז מוציא נוזלים שלא אמורים להיות ביוב. הריח לא טוב 4.4.2016

במוזיאון תל אביב לאמנות התקיימה אתמול 3.7.2017 הקרנת טרום בכורה של סרטה הדוקומנטרי של רונה סלע Looted and Hidden – Palestinian Archives in Israel. בעברית כנראה משהו כמו "הארכיונים השדודים/בזוזים החבויים/גנוזים/מוסלקים (?)", על התמונות והסרטים שנלקחו/נשדדו מידי הפלסטים מ 1948 ועד הסכמי אוסלו, ואשר מוחזקים בישראל. לחומרים הללו אין גישה חופשית בשפה מרוככת. הם אינם נגישים לקהל. ראו מאמר בהארץ.

לאחר הקרנת הסרט התקבץ הקהל לשיחה עם הבימאית ועם וסברי ג'יריס, המנהל לשעבר של מרכז המחקרים הפלסטיני, על הארכיונים, על הסרט בשולי המצב.

ד"ר רונה סלע וסברי ג'יריס בשיחה עם הקהל שצפה בסרטה
Looted and Hidden – Palestinian Archives in Israel

האתר מתחדש ובקרוב יקבל מראה חדש ותכנים מעודכנים.

ארכיון ההדפסים של של יאיר גיל

קישור לחזית האתר במתכונתו הישנה

בקצה רחוב חלוצי התעשייה בחיפה יש מוצא של צינור ניקוז, לכיוון הים. בדרך כלל הצינור אמור להעביר מי גשמים אך כאן יש משהו אחר לכאורה, מחוץ לעונת הגשמים (בכל זאת, יוני 17 כעת). בשבוע שעבר הצבע היה חום-חול, כזה, ובכל מקרה מסריח מאד.

שולי השלולית ירקרקים משהו. ברקע האניה להזרמת חול של EDT. 14.6.2017, חיפה.
בשבוע שעבר המקום הסריח דומה אבל צבע הנוזל היה שונה:

שפך נוזלי בקצה רחוב חלוצי התעשייה בחיפה לכיוון הים. הגנ"ס לא יודעים מאיפה זה. גם לא מה זה. הזרימה ממשיכה. ביום חמישי 8.6.2017 צפו בשלולית הזו סגן השר להגנת הסביבה ובעלי תפקידים סביב שהיו בסיור עם פעילים סביבתיים במפרץ חיפה. אחרי שבוע השלולית יותר מבוססת והצבע שלה חד משמעי שחור, ראו מעלה. למעשה הנוזל הזה מגיע לים ומעשיר אותו. תושבי קריית חיים והסביבה רוחצים בזה בריכוז נמוך. לא כיף.

שייט בקישון במסגרת סיור לפעילי הגנת הסביבה מקבוצות שונות, מטעם המשרד להגנת הסביבה.

פעילי הסביבה של מפרץ חיפה השתתפו ב 8.6.2017 בסיור מודרך של המשרד להגנת הסביבה. השתתפו נציגים של מגמה ירוקה, סביבתית, צלול, חל"ט, וועד קרית חיים והקואליציה לבריאות הציבור, ביחד עם חברת מועצת העיר חיפה שרית  גולן-שטיינברג הממונה על איכות הסביבה בעירייה. כמו כן השתתפו עתונאים מ"כאן", "דבר ראשון", "חי-פה", ודוקומנטריסט מערוץ 8.
רעיון הסיור היה יפה, וניסה לפתוח חלון למידע, אל חלק מהפרוייקטים המתנהלים במפרץ חיפה כמו הפרוייקט של שיקום נחל הקישון, או ביקור ראשון מסוגו של פעילי סביבה במפעל תש"ן, הלוא היא חוות מיכלי הדלק הגדולה, שגובלת מדרום לקריית חיים. חלק ממשתתפי הסיור גרים עשרות שנים בשכנות למתקן ומעולם לא חצו את הגדר אל חוות המיכלים. המחצית השניה של הסיור הוקדשה לפרוייקט מילוי החול של חוף חיפה/קריית חיים וברשות נחל הקישון משם יצאו כולם בשלוש סירות לשייט בנחל.
אני לגמרי לא מאושר ממה שראיתי. זה עניין של אמון שקשה לרכוש. פעם ביקרתי במרכז המבקרים של קבוצת בז"ן ויצאתי בתחושה שרב הנסתר על הנגלה. משום מה, גם כאן התחושה היתה דומה; וכי איזה ארגון ירצה להציג עצמו באור לא מוצלח, בעייתי? נקודת המוצא של כל תחנה בסיור היתה על רקע בעייה: "שיקום הקישון" הוא עקב זיהום נורא של הקישון, והפארק המוקם לגדותיו, עם הנפתול, יוכל להיות יפהיפה על רקע ארובות ענק וריח מזוויע.  "מילוי החול" בחוף הים הוא תוצאה של "בריחת חול" שהיא תוצאה שנויה במחלוקת של פיתוח הנמל. השיח על "חוות המיכלים" נובע ממגוון סיבות שלא אכנס כאן לעומקן: המעבר ל"קרקעות הצפון" – כן, לא ומתי אם בכלל, עתיקות המיכלים והנסיון לשקמם, או לתחזק לפחות את חלקם, והשאלה כמה נוזלים דלפו לקרקע: ראש העיר חיפה יונה יהב בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת 30.7.2014: "יושבים שם אנשים שלא התביישו 300,000 טון להטביע בחולות קריית-חיים – 300,000 טון – ואני הייתי צריך לגלות את זה". לשאלתי במסגרת הסיור, השיב מ"מ מנכ"ל תש"ן, שמעון אזולאי בהכחשה גורפת לדליפה מסוג זה. המסקנה שלי היא שיש קושי להאמין לשחקנים השונים במפרץ. כולל לשחקן אקטיביסט המדיה שלפניכם.
נראה לי שהיה בסיורנו סוג של "חיבוק דוב" שקל להתחמם בתחושות טובות ממנו, להישבות בקסמו עד מעיכה שלא אירעה: באתרי הביקור היו מצגות יפות, והדוברים הפליאו בדברי הסבר על עבודתם, על האופי המסובך של הפרוייקטים שהם ממונים עליהם, על פתרונות של בעיות ועל ההצלחה של כל אחד. הפעילים לא קנו את זה.

סיור לפעילי הגנת הסביבה בפרוייקט שיקום נחל הקישון

 ההיענות לצילומים עם סגן השר בכל אתר היתה חביבה וכאילו מתבקשת, אבל טשטשה את הגבולות: על פי התנהלות המשרד הוא לא ממש בצד הנכון, הוא חלק מהרגולציה הבעייתית, למרות שהוא תושב האזור ולפי תחקירי ערוץ עשר יש לו זמן והוא לא ממש עסוק. כתבה על יומנו חשף תומר אביטל ב"הצינור". אין די ברצון טוב; סמכויותיו מוגבלות במשרד שתקציבו מזערי. ברור שהצלחתו תהייה לרווחת כולנו. המקומון כלבו פרסם שמזוז שוקל להתמודד על ראשות העיר חיפה בבחירות 2018.

על הגה הסירה בנחל הקישון, סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז, שליווה את הסיור מתחילתו ועד סופו. קשה לבדוק נתונים במהלך שייט. אפשר לכייף במגבלות: לא לגעת במים, להזהר משפריצים, להיזהר מגדות הנחל שלא עברו ניקוי, לנשום בזהירות. אחת הסירות כמעט התהפכה כשעברה בטעות מעל לצינור הגדול להזרמת הבוצה. 'צלול' התייחסו לניקוי שלא הושלם בקישון בדף מיוחד עם נתונים רבים: הנחל רחוק מלהיות נקי, כתבו בכותרת.
על הריין כמו על הדנובה, סירה זו סירה גם בנהר הקישון. כשמהירות השיוט מבדרת את השיער והרוח מכה בפנים אפשר לחשוב שנמצאים באיזה פסטורליה בחו"ל אבל הפעילים המקומיים לא מתבלבלים בשאלה אם אפשר לסמוך על הרגולטור.
סיור לפעילי הגנת הסביבה בנחל הקישון:  היה כיף.

בסוג של יום טיול כזה, יש סכנה של הזדהות יתר עם המארגנים שלכאורה יצאו ממסלולם בכדי להראות את שחפצה נפשם. הדוברים היו רהוטים המצגות היו נאות וסרטוני התדמית העבירו את המסרים יפה. הראו שהכיוון טוב, אפילו נהדר, וכן, יש כמה קשיים שמתגברים עליהם, או שאולי אפשר לדון בהם, אם יש לכם הפעילים איזה רעיון נשמח לשמוע. ד"ר יובל ארבל מצלול כתב לאחר הסיור בפייסבוקו בצורה ממצה:  "לא נקבל כל תחליף לדוחות מעבדה מאומתים ודוחות יועצים בלתי תלויים במשרד ולהגנ"ס ובמפעלים".

ישיבה ברשות נחל הקישון עם סגן השר מזוז והפעילים הסביבתיים

הסיור כלל כניסה לחוות המיכלים של תש"ן באוטובוס מיוחד. אכן נכנסנו, חלפנו בקו ישר מהכניסה לצד השני של המתחם, הישר לאולם הרצאות. יצאנו משם לאחר הרצאה, שיחה קצרה, שתיה ומטעמים, אל האוטובוס, הישר לתחנתנו הבאה. לא קיבלנו רשות לצלם בחוות המיכלים, ולא הסתובבנו במקום, כך שלא הייתה משמעות אמיתית לכניסה הראשונה בהסטוריה של פעילי סביבה למתחם. יש לך סיבות בטחוניות ואסור לחשוף פה נקודות תורפה. כנראה ש-Google Earth לא יודע הכל.  מהתרשמותי מחלון האוטובוס שנעצר לרגע בכניסה למתחם, אני יכול לציין שהמראה שבקצה המוט של הש.ג האימתני, זו שמסתכלים אתה מתחת למכוניות, שבורה. כמה סימלי.
סיור לפעילי הגנת הסביבה באיזור פרוייקט שיקום נחל הקישון: בתמונה, סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז בראיון לסמר עודה מאתר חי-פה, שם תוכלו לקרוא ולשמוע יותר פרטים על תכני הסיור.

סיור בפרוייקט שיקום הקישון עם פעילי הגנת הסביבה. עולים לנקודת תצפית.

חוף חיפה מוזן בחול ממעמקים באמצעות אניה. דחפור די סיקס מפזר את החול יפה על החוף. בשנה שעברה, הוזרמו 100000 קוב של חול אל החוף והים החזיר את המצב לקדמותו תוך חודש. *   כעבור שבוע על שפת השלולית המקומית. 

במהלך הסיור היתה אפשרות לשאול שאלות, אבל רק קצת, עקב לחץ זמן. "את כל השאלות תעבירו בצורה מסודרת ותקבלו תשובות" הבטיח שלמה כץ, מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה. כנראה שהתשובות יינתנו בכינוס מיוחד שיתקיים בהמשך, בעתיד. כמובן שבתשובות מסודרות חסר אלמנט ההפתעה; כידוע, התגובה של הנשאל היא חלק מהתשובה, בונה את אמינותה וגם מערערת אותה. זה יהיה חסר. תשובות שניתנות בחלוף זמן עוברות בקרה, עלולות להסתיר יותר מלגלות, וכפופות לאינטרסים של בעלי תפקידים.סיור הגנ"ס לפעילים סביבתיים נתקל גם באניה מעשנת מול נמל חיפה. פליטה קצרה כזו, שחורה ועגלגלה. מותר לזהם את מימי החופים של ישראל בעשן מפני שישראל לא חתומה על אמנת מרפול שיכולה למנוע מצבים כאלה. בכל מקרה, כדאי לדווח על פליטות מזהמות. דיווח ל"סביבתית" הוא אפשרות נוחה לכך.

קורמורן בקישון, מתייבש בשמש. עם נוצות רטובות לא יוכל לעוף כמו שצריך.
נחל הקישון עדיין בעייתי,8.6.2017, לסיכום אופטימי של סיור חשוב.  (המשך יבוא)

עתונאים ודוקומנטריסטים ויחס"ץ חברו לסיור במפרץ חיפה עם סגן השר.

קישור לכתבה של ארז רביב (דבר ראשון) על הסיור במפרץ