גם הסבא-רבא שלי היה שם / ראובן מרחב
הוא עלה צפונה, צלח את הוויסטולה, שם פעמיו לפרוסיה המערבית והגיע לעיירה קטנה, במחוז פוזן; שם נשא לאישה נערה יהודיה כשרה בשם מינה לבית פרנקל, האופה של העיירה ופתח עסק למכירת סחורות ברזל וכלי עבודה. המסורת המשפחתית אומרת שגם הקדיש עתים לתורה ובקהילתו נודע בתואר 'מורנו'.
לזוג נולדו שמונה צאצאים - חמש בנות ושלושה בנים. שלושתם, וילהלם, יוליוס ולודביג כבר נקראו לשירות חובה בצבא הפרוסי, צימחו שפמים זקורים והיו לפטריוטים פרוסים בני דת משה; אחרי סיום שירותם פתחו עסקים משל עצמם בעיירות סמוכות ועברו בהדרגה לפוזן ולברסלאו, כדי להתקדם בעסקים ולהקנות לבניהם השכלה נאותה – תעודת בגרות.
הנכדים,
(תמונה אחרונה, למטה) ובתוכם אבי המנוח, שירתו בחלקם בצבא הקייזר וילהלם
השני בחזית הרוסית במלחמת העולם הראשונה, נתפסו לרעיון הציוני ואחרי שחרורם,
תוך כדי לימודיהם באוניברסיטאות, נעשו פעילים בתנועה הציונית. רובם ככולם,
וביניהם הורינו המנוחים,
ד"ר ולטר מרקוביץ ודורותיאה לבית אדלר-אליאס, הצליחו לעלות ארצה בעלייה
החמישית.
תמונת הסבא והנכדים צולמה בברסלאו בשנת 1937. לצד סבא יוליוס עומדים שלושת נכדיו, ילדיה של בתו תיאה, שבאו להיפרד ממנו ערב נסיעת המשפחה לאיטליה, שם קיוו למצוא מקלט עד יעבור זעם. ב- 1943 כבשו הגרמנים את איטליה והמשפחה נשלחה לאושביץ, למעט הבכור, טוני, מיכאל שהצליח להימלט ארצה. הוא חזר לאיטליה כחייל בצבא הבריטי לחפש את משפחתו ובשנת 1948 נהרג במלחמת העצמאות. בתו מיכאלה נולדה אחרי מותו.
זהו חלקה האחרון של רשימה שנכתבה לגיליון
היובל ה-75 של ה-MB יקינתון
ביטאון ארגון יוצאי מרכז אירופה,
שנושאה היה קהילות מזרח גרמניה שחרבו, וביטאה את התרומה המיוחדת של
יוצאי קהילות יהודי גרמניה, אשר וויתרו על התמורה לרכוש הקהילות הללו והסכימו
להעביר את רובו לרווחת נפגעי רדיפות הנאצים ומיעוטו לפעולות של הנצחה
וזיכרון.
הצילומים: ארכיון משפחת מרקוביץ Pictures: The Markowicz Family Records 2007 עריכה אינטרנטית - יאיר גיל, ליקוט צילומים - יהודית גיל, שמואל מרחב, חיים פורת, אביבה הדס. |
||||||||
|
||||||||
מינה ונפתלי שלום שמואל מרקוביץ, נויהאוס הכהן; מאיזור טרנופול האוסטרי למחוז פוזן שבפרוסיה הצילום הזה מתוארך לשנת 1900 בערך |