בית הספר הרב תחומי ע"ש מנחם בגין בצפת מציג: עוז לתמורה

למיטיבי לכת בעלי זמן מיותר - דוגמא לסרט תעמולה שמפיץ ארגון המורים העל יסודיים; ארוך, מייגע, טרחני, לא אמין, ופשוט במסרים: היה רע ועכשיו הרבה יותר טוב. באמת נפלא בימים אלה במערכת החינוך. את הסרט הכינו תלמידי בית הספר בצפת במקצועיות מרובה. הוא מלוטש, אסתטי, זורם, עשיר בפרטי הסיפור על התכנית החדשה שממנה נהנית אוכלוסית בית הספר וכולו ראוי לגינוי. ודאי התלמידים רצו מאד מיוזמתם להפיק סרט כזה. אני מדמיין אותם מתחננים למורה שלהם לטלוויזיה, לרכז מגמת הקולנוע למנהל והמורים בכדי שישתפו עמם פעולה, שיסכימו להתראיין, שיעזרו להם להרים הפקה שכזו, לתסרט נושא שבוער בעצמותיהם.

בסרט מופיעים מורים ומורות, תלמידים ותלמידות. מורה מלמד תלמיד, מורה מלמדת תלמידה. קבוצת תלמידים, קבוצת תלמידות, מורות בחברותא ומורים זכרים בנפרד.  פרט להבלחת ערבוב, של הרף עין אחד או שניים אין מיזוג נורמאלי של לומדים ולומדות, מלמדים ומלמדות. האוכלוסיות מובחנות ומופרדות ואני תוהה אם זו מגמת עוז לתמורה, אולי שינוי ברוח הזמן שארגון המורים מבקש להנחיל לכלל המערכת, או מסר סמוי-גלוי של ההפקה, מעשה שמסמן את הכיוון החדש של המערכת כולה. הסרט לא מציין שזהו בית ספר דתי. אבל רוח המפכ"ל מנשבת בחרדים.

שעון הנוכחות הביומטרי "אליו התרגלו המורים זה מכבר" מוצג לקראת סיום הסרט, אחרי כעשר דקות.

מורות מתרגלות התעמלות/פילטיס וכושר גופני פה ושם לאורך הסרט. אם המורים והמורות איחרו לפילאטיס או לגלדיטור שבחדר הכושר אני סבור שיש להקל עמם.

הסרט הזה הוא חלק מסדרת סרטוני תעמולה שלארגון המורים אינטרס בהפקתם והוא מעלה אותם לרשת.

לתחקירנים שביננו - כדאי לבדוק לעומק את הסירחון העולה מההפקה הזו. לצרכי המדע שרדתי את אחת עשרה הדקות ועשרים וארבע השניות המיותרות שראיתי בתקופה האחרונה. לא מומלץ.

http://www.youtube.com/watch?v=iOs6FaBqQLo