המפגינים אמרו את דברם במשך למעלה משעתיים, מול ביתו הפרטי של שר האוצר משה כחלון, שהוא גם הממונה על רמ״י (רשות מקרקעי ישראל), במחאה על הניסיונות לגרשם מבתיהם לאחר עשרות שנים בהן הם התגוררו שם בהסכמה ובעידוד רשויות המדינה.  

 *מחלוצים לפולשים* - כמאה מתושבי השכונות הגיעו לחיפה מרחוק והתייצבו ברחוב השקט בו גר שר האוצר עם לפידים, רמקולים וילדים רבים במחאה על הניסיונות לגרשם מבתיהם לאחר עשרות שנים בהן הם התגוררו בהסכמה ובעידוד רשויות המדינה.

  בשנים האחרונות, בין היתר כתוצאה מעליית ערך הקרקע עליה התיישבו תושבי השכונות, החל גל של תביעות פינוי כנגד רבים מתושבי השכונות ברחבי הארץ, אשר התיישבו בבתיהם החל מיד לאחר קום המדינה, עת המדינה הצעירה שיוועה לאזרחים שהסכימו לגור במקרקעין וליישבם. בתחילת מגורי התושבים, הכירה המדינה דה פקטו במגורי התושבים במקום ואף שלחה אותם למקום וסייעה לחלקם בבניית בתיהם, חיברה את בתי התושבים לחשמל וסיפקה להם מים. אולם, כעת כאשר יזמים ובעלי הון חמדו את המקרקעין החלו רשויות המדינה במסע של שיסוי וסילוק כנגד מאות מתושבי השכונות.

  במהלך עשרות שנים אף גורם רשמי מטעם המדינה, לרבות רשות מקרקעי ישראל, לא פנה אל תושבי השכונות, על-מנת להקנות להם זכויות קנייניות, כמו שהדבר נעשה באזורים אחרים בארץ, דוגמת שיכון צמרת בתל-אביב או שכונת טלביה בירושלים.

(הטקסט מבוסס על עמוד הפייבוק של מאבק קריית עמל)

המשטרה ניסתה להסיט את המפגינים לכיוון בית יד לבנים , כמאה מטר מבית שר האוצר, וראשוני הבאים אכן השלימו עם הדרישה הזו. כשהצטברה מאסה קריטית של מפגינים ורמת טון הדיבור השתנה ל"כועס" לא נותר היה לשוטרים אלא להעביר את הגדרות הניידות אל מול בית שר האוצר כחלון.
בהפגנה הזו הדליקו מעיין לפידים, מקלות ארוכים עם אש בקצה, וילדים רבים נשאו אותם.
בעבר הקרוב, בחיפה, הפגנות שהיה בהן נסיון להשתמש באבוקות/לפידים והמשטרה מנעה זאת בנחישות ובמהירות. לא הפעם.