British director Peter Greenaway was about to present a program of 35 of his short films spanning four decades, and also discuss the short-film format and the creative process; some of it did not quite work out.

למרות הקריאה במכתב פתוח להחרים הגיע הבימאי הנודע פיטר גרינאווי לפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה בכדי להרצות בכיתת אמן.

בדיעבד, עוד ברחבת הסינמטק היו אזהרות על העתיד להתרחש. השלט מאחור חסר אותיות באנגלית; לקריאת השלט דרוש סוג של דמיון די לא מסובך בכדי להשלים את החסר. כך, בהרצאת גרינוואי נדרש הצופה להשלים מדמיונו (בלתי אפשרי) את הצבע האדום שלא הגיע למסך בעת הקרנת הדוגמאות.

אולם הסינמטק היה מלא לחלוטין והיו שישבו גם במעברים על המדרגות. אבל, הטכנולוגיה המקומית לא התחברה כראוי אל המחשב הנייד של האורח.

זה לקח זמן רב ולבסוף נראתה תמונה חיוורת על המסך. גרינאווי ביקש גם סאונד ואת זה פתרו מיד.

הצבעה לכיוון חדר הבקרה, והמקרן החלש מידי.

לבסוף כשכיבו את האור התגלה שלא רק שהדימוי המוקרן חלוש באופיו אלא גם שהצבע האדום נותר מחוץ למסך.

כך בצבעים חיוורים של 'שחור לבן עם ירוקים' הקרין פיטר גרינאווי את סרטוניו לפני הצופים. בשלב מסויים הוא איבד את קור הרוח ואמר: "זו בושה לפסטיבל בינלאומי שלא מסוגל להקרין כמו שצריך". "זה ב4K !" (כלומר בטכנולוגיה המעודכנת ביותר; אולטרא היי דפינישן) אמר בתסכול.  הקהל מחא כפיים לאות הבנה והסכמה.

פטר גרינאווי עם הכוס האדומה. גברת פנינה בלאייר, המנהלת האמנותית של הפסטיבל בחזית התמונה.

גרינאווי הגיע לארץ רק לשעות אחדות מאיטליה. אני מקווה שקיבל התנצלות ראויה ושיגיע לכאן שוב.

גורם בכיר בפסטיבל מסר לי בתגובה שגרינאווי הגיע ברגע האחרון ונכנס לאולם ביחד עם הקהל מה שלא איפשר למצוא פתרון הולם לקשיים שהתעוררו.

גרינוואי תיבל את דברייו בג'סטות הכוללות נפנופי ידיים והצבעות להמחשת הדברים. בשיחה העלה שוב את תיאורית העריצויות הקולנועיות עליה שוחח בהרחבה בכתת האמן שקיים כאן בשנת 2004.