A Shoah Museum in Haifa; January 27 2012

אנדרטה ומוזיאון 'יד לניצול'

רחוב קסל - פינת עמק זייתים - יום השואה הבינלאומי, חיפה 27.1.2012

סגן שגריר גרמניה בישראל, פיטר בריגל, ביום השואה הבינלאומי בחיפה 27.1.2012; מתחת לשער המוזיאון שעיצובו מכוון לשער הכניסה למחנה אושוויץ Peter Prugel, Deputy German Ambassador to Israel visiting the monument YAD LANITZOL

Peter Prugel, Deputy German Ambassador to Israel visiting the monument YAD LANITZOL

סגן שגריר גרמניה בישראל פיטר בריגל לוחץ ידיים לאחר הטקס.

שער המוזיאון - כמופע של חוסר טעם. הכתובת 'יד לניצול' באופן אירוני ניתנת לקריאה באופנים שונים.

יום השואה הבינלאומי בחיפה 27.1.2012; "פתיחת מוזיאון יד לניצול על שם אלברט בולר

שעזר למאות יהודים". כך נכתב בדף שחולק במקום.

Albert Buhler יום השואה הבינלאומי בחיפה 27.1.2012; "פתיחת מוזיאון יד לניצול על שם אלברט בולר

שר המדע והטכנולוגיה ויו"ר מפלגת הבית היהודי הפרופ' דניאל הרשקוביץ בפתיחת "מוזיאון יד לניצול" 27.1.2012, יום השואה הבינלאומי, חיפה. המפגינים מחו על הפניית משאבים לעניינים שאינם קשורים ברווחת הניצולים והטיפול בהם.

שר המדע והטכנולוגיה ויו"ר מפלגת הבית היהודי הפרופ' דניאל הרשקוביץ לפני תחילת הטקס. ברקע המפגינים נושאי שלטים במחאה על הפניית משאבים לבניית מקומות מסוג זה במקום לרווחת ניצולי השואה. על השלטים נכתב "בכל שעה מת ניצול שואה עשוק ומושפל", "מצילים את הניצולים" ובאנגלית

Stop supporting Holocaust industry. Support holocaust survivors.

- Dr. Juergen Buehler - Executive Director of the International Christian Embassy, Jerusalem. Picture from Haifa Jan 27 2012. Stop supporting Holocaust industry. Support holocaust survivors. נציג השגרירות הנוצרית בישראל - מתראיין על רקע תפאורה דמוית קרונות רכבת

נציג השגרירות הנוצרית בישראל Dr. Jurgen Buhler מתראיין על רקע תפאורה דמוית קרונות רכבת

יושבים בטקס. השלט מערער על הצורך בהקמת המקום.

המארגנים, בהודעה לעיתונות פרסמו שיגיעו 2500 ניצולי שואה לטקס. בפועל נכחו כמאה וחמישים בני אדם.

Der Gesandte der Bundesrepublik Deutschland, Peter Prügel, On stage in Haifa 27/1/2012 at the opening of Yad Lanitzol Shoah Museum

על הבמה, נושא דברים סגן שגריר גרמניה בישראל פיטר פריגל

Der Gesandte der Bundesrepublik Deutschland, Peter Prügel

השר יוסי פלד נשא דברים ליד האנדרטה: ממול המחאה כנגד הקמת המקום

על הבמה סגנית השר לענייני גמלאים, ד"ר לאה נס - יום השואה הבינלאומי בחיפה 27.1.2012. "מוזיאון יד לניצול על שם אלברט בולר שעזר למאות יהודים". כך נכתב בדף שחולק במקום.

על הבמה בפתיחת "מוזיאון יד לניצול" - סגנית השר לענייני גמלאים, ד"ר לאה נס, ליכוד.

תיק הגימלאים מוחזק ע"י רוה"מ בנימין נתניהו.

כמאה וחמישים איש ואשה נכחו בטקס יום השואה הבינלאומי שנערך בים שישי 27.1.2012 ברחוב קסל בחיפה. שני שרים, סגנית שר אחד ונציגים דיפלומטים שונים

שר המדע והטכנולוגיה ויו"ר מפלגת הבית היהודי הפרופ' דניאל הרשקוביץ - חיפה 27.1.2012

שר המדע והטכנולוגיה ויו"ר מפלגת הבית היהודי הפרופ' דניאל הרשקוביץ - חיפה 27.1.2012

השר בלי תיק יוסי פלד. חיפה 27.1.2012

השר בלי תיק יוסי פלד. חיפה 27.1.2012

"The shock from the terrible tragedy and the guilt feelings of the pre-state Yishuv leadership for not being able to save the Jews of Europe - plus the presence of the men and women who survived and were constant reminders of both traumas - prompted Israel to repress the Holocaust at first, and then to turn it into a placard in the service of the national trauma, to reinforce the constant existential fear and the aggressiveness that comes with it." A quote from Israel's never-ending Holocaust By Merav Michaeli, Haaretz, Jan. 30 2012 ...Read more from Haaretz.com

נשיא השגרירות הנוצרית העולמית, דר' יורגן בולר

נשיא/מנכ"ל השגרירות הנוצרית העולמית, דר' יורגן בוהלר. מוזיאון 'יד לניצול' ע"ש אלברט בוהלר ולזכר רות מקדואל.

מחליפים פרטים; השר יוסי פלד והמנכ"ל יורגן בוהלר. בפתיחת "יד לניצול" יום השואה הבינלאומי, 27.1.2012 בחיפה.

מחליפים פרטים

Ruth McDowell from New Zealand. Kassel St. Haifa; A true friend of Israel.

הנצחת רות מקדואל המנוחה, מניו זילנד, ברחוב קסל בחיפה (?). רות הייתה אשתו האהובה של

דרק מקדואל, מנהל סניף השגרירות הנוצרית הבינלאומית בניו זילנד.

מקהלה מבית הספר הריאלי העברי, סניף הדר, שרה שירים בין דברי הנואמים.

מקובל לכבד את זכר השואה מבלי למתוח ביקורת על הצורך בעוד הנצחה, עוד אנדרטה, עוד מוזיאון.

במוזיאון 'יד לניצול' יש בדעת המארגנים לפתח את המקום וכוונותיהם העתידיות (הצגת צילומים מצמררים, פרטים נדירים, סרטונים עם סיפורים אישיים ומזעזעים) מעוררות שאלות אחדות, בסיסיות למדי:

האם כל אחד יכול לבנות מוזיאון בעיר?

מי הקצה את השטח, האם הוא פרטי?

האם יש תכניות שעל העירייה לאשר במקרה כזה? האם אושרו?

האם במסגרת ההפרטה העוברת על המדינה מופרטת השואה בחיפה לידיים פרטיות – עמותתיות?

האם חיפה זקוקה למוזיאון שואה?

האם המוזיאון המתוכנן יבקש להתמקד במשהו שעדיין לא התייחסו אליו ביד-ושם בירושלים, או במוזיאון לוחמי הגיטאות? מהו הדבר וכיצד יעשו זאת??

yairgil@hotmail.com

חזרה לעמוד ראשי yairgil.com